שחזור מרקמת העכוז: מתלי SGAP ו־IGAP
אפשר להעביר עור ושומן מהעכוז לשד ולחבר את כלי הדם במיקרוסקופ. SGAP מגיע מהחלק העליון ו־IGAP מהחלק התחתון ליד הקפל. בשניהם מתכננים לשמר את שרירי העכוז. המקור מתאר כ־5–8 שעות לשד כדוגמה. אפשר לבדוק זאת כשאין מספיק רקמה ל־DIEP או שניתוחי בטן מגבילים את האפשרות, עם סיכונים והחלמה משלהם.
הנפשת תלת־ממד של מתלה מהעכוז
ההנפשה מציגה לקיחת עור ושומן עם כלי הדם, העברה לבית החזה וחיבור מחדש במיקרוסקופ. היא מסבירה את השלבים הכלליים ולא את כל הסיכונים או הגרסאות.
איך מבצעים את השחזור?
המקור מתאר חמישה שלבים ומשך של כ־5–8 שעות לשד. במהלך הניתוח משנים לעיתים תנוחה כדי להגיע לאזור התרומה ואז לבית החזה. הסדר והזמן תלויים בתכנון.
מיפוי לפני ניתוח: CT או בדיקה מתאימה אחרת יכולים לעזור לזהות כלי דם קטנים באזור העכוז.
מנח: מניחים בתנוחה שמאפשרת גישה בטוחה לאזור התרומה, למשל על הצד.
לקיחת המתלה: מפרידים עור ושומן מהאזור העליון או התחתון, יחד עם כלי הדם, תוך שימור השריר.
חיבור כלי דם: משנים תנוחה לפי הצורך ומחברים במיקרוסקופ לכלים בבית החזה, למשל סמוך לעצם החזה או לבית השחי.
עיצוב וסגירה: יוצרים את צורת השד וסוגרים את אזור התרומה בשכבות. המתאר באזור התרומה משתנה, ולא תמיד בכיוון אסתטי רצוי.
מה ההבדל בין SGAP ל־IGAP?
ההבדל המרכזי הוא אזור הרקמה ומיקום הצלקת. גם כלי הדם, כמות השומן, נוחות הישיבה והעדפות לגבי צלקת חשובים.
SGAP — החלק העליון של העכוז
לוקחים עור ושומן מהאזור העליון ומחברים מחדש כלי דם בבית החזה. השריר נשמר, והצלקת באזור העליון. אפשר לשקול כשיש מספיק רקמה שם ואזור הבטן אינו מתאים. אין בכך הבטחה לנפח, לרכות או לתפקוד ללא שינוי.
IGAP — האזור התחתון ליד הקפל
לוקחים רקמה סמוך לקפל התחתון. הצלקת עשויה להיות פחות נראית בבגדים מסוימים, אך הדבר תלוי במבנה ובסימון. ישיבה יכולה להפריע יותר בתחילת ההחלמה. אזור העצב הסיאטי קרוב, ולכן יש גם סיכון לגירוי שלו. צריך לדון בכך מראש.
מהם היתרונות האפשריים?
עוד אזור תרומה כשאין די רקמת בטן או שניתוחים קודמים מגבילים אותה.
שימוש ברקמה חיה שיכולה להיות רכה ולהשתנות עם הגוף.
שימור שרירי העכוז מפחית את מחיר לקיחת השריר, אך אינו מבטיח שלא תהיה בעיית כאב או תפקוד.
בלי שתל אין קרע או קופסית של שתל. המתלה יכול להישאר לאורך זמן, אך תיקונים עדיין אפשריים.
אזור התרומה יכול להשתנות במתאר; יש מי שמרוצות ממנו, ואחרות רואות שקע או הבדל שמפריעים.
מגבלות
זו מיקרוכירורגיה מורכבת שאינה זמינה בכל מרכז. משך של כ־5–8 שעות לשד במקור קשור גם לחיבור כלי הדם ולשינוי תנוחה. אי־נוחות בישיבה היא חלק חשוב בתכנון. אצל רבות היא משתפרת במשך שבועות, לעיתים סביב 8–12 שבועות בדוגמה, אך יכולה להימשך יותר.
נשארת צלקת באזור העכוז. IGAP עשוי להיות מוסתר בקפל, לצד שיקולי עצב וישיבה; SGAP משאיר צלקת עליונה. הנפח מוגבל לרקמה שניתן לקחת בבטחה, וייתכן שלא יספיק לגודל הרצוי. יש גם סיכוני חיבור כלי דם ואובדן רקמה כמו במתלים חופשיים אחרים.
למי אפשר לשקול מתלה מהעכוז?
בודקים מספיק רקמה באזור, כלי דם, בריאות, עישון ונכונות לניתוח ארוך ולהחלמה בישיבה. ניתוח בטן קודם אינו פוסל DIEP אוטומטית, אבל עשוי להגביל אותו. המתלה נבחר אחרי השוואה של כמה אזורי תרומה, לא רק משום שהיה ניתוח קודם.
איך נראית ההחלמה?
במקור: אשפוז כ־5–7 ימים, נקזים בשני האזורים לכשבוע עד שבועיים וקושי בישיבה ובתנועה בשבועות 2–3 הראשונים. כרית מתאימה יכולה לעזור לפי ההנחיות. עבודה קלה מתוארת סביב 6–8 שבועות ופעילות מלאה סביב 12–16, עם שינוי במראה במשך 6–12 חודשים. כל אלה דוגמאות שדורשות התאמה ואישור אישי.
חוויה שמתוארת במקור
אמה מספרת במקור שניתוחי בטן קודמים הובילו אותה לבחור ב־SGAP. הניתוח שלה נמשך כשש שעות. הישיבה הפריעה בשבועות הראשונים והשתפרה בחודש השני, וב־15 חודשים היא תיארה שביעות רצון. זהו סיפור אישי מתוך הטקסט, לא הערכה של התאמה או תוצאה עבורך.
שאלות נפוצות
איפה אפשר לראות הנפשה?
בספריית הסרטונים באתר ובערוץ @Breastreconstruction יש הנפשות קיימות של מתלים מהעכוז. הן מציגות את הרעיון הכללי. הכיתוב בעברית בעמוד אינו משנה את שפת המדיה המקורית.
כמה זמן נמשך הניתוח?
המקור מתאר כ־5–8 שעות לשד. שחזור בשני הצדדים עשוי להיות מפוצל בגלל מורכבות ומנחים, אך התוכנית אינה אחידה וצריך לשאול את המרכז שלך.
איך SGAP ו־IGAP שונים?
SGAP מהחלק העליון ו־IGAP מהקפל התחתון. מיקום הצלקת, נפח, ישיבה וקרבה לעצב משפיעים על הבחירה. אין צלקת אחת שנראית טוב יותר לכולן.
כמה זמן הישיבה יכולה לכאוב?
המקור מתאר קושי רב יותר בשבועות 2–3 הראשונים ושיפור סביב שמונה שבועות עד שלושה חודשים אצל רבות. כרית ותנוחה נבחרות עם הצוות. כאב שמתגבר או נמשך מצריך הערכה.
האם הליכה וריצה ייפגעו?
השרירים נשמרים והמטרה לשמר תפקוד, אך הניתוח והצלקת עדיין יכולים להשפיע. חוזרים לתנועה ולמאמץ בהדרגה, ולא ניתן להבטיח היעדר השפעה קבועה.
האם הרקמה נשארת לתמיד?
הרקמה שנקלטה היא חלק חי מהגוף ומשתנה עם גיל ומשקל. אין שתל להחלפה כשלא משתמשים בו, אבל ייתכנו תיקונים. טווח 10–20 שנים לשתלים שמוזכר במקור אינו מועד החלפה מחייב לכל התקן.
מחבר התוכן הרפואי המקורי הוא ד״ר מהיאר פומאני, כירורג פלסטי ומשחזר שעוסק בשחזור שד. המידע מבוסס על הספר Breast Reconstruction Explained.
מאמרים קשורים
מידע ללימוד ולהכנת שיחה עם הצוות
המאמר מסביר בשפה פשוטה אפשרויות של שחזור שד, כדי לעזור לך להבין ולהכין שיחה עם הצוות. הוא תומך בהחלטה משותפת ואינו מחליף ייעוץ רפואי אישי.
כל מצב שונה. האפשרות המתאימה תלויה בגוף, במחלה, בטיפול ובמה שחשוב לך. יש לפעול לפי הצוות המטפל שלך. אם הופיע תסמין או שיש ספק, יש לפנות לרופא או לצוות. במצב חירום יש לפנות לשירות החירום המקומי.
הכנת שאלות לפגישה הבאה
ד״ר מהיאר פומאני הוא כירורג פלסטי בהולנד. בפרופיל Martini מופיע מספר BIG הולנדי 79913128001; בפרופיל A Klinieken מופיעים EBOPRAS Fellow וחברות ב־NVPC. אלה פרטי הכשרה ומקצוע בהולנד, ואינם רישיון בישראל או בדיקה ישירה של תוקף רישום BIG.
הגרסה העברית נכתבה מחדש לפי החומר האנגלי המקורי. אין לראות בתאריך בדיקת המקור אישור שהעיבוד העברי עבר הערכה רפואית עצמאית חדשה.
להמשך קריאה