שחזור DIEP מרקמת הבטן

שחזור שד במתלה DIEP: רקמה מהבטן

בשחזור DIEP יוצרים את צורת השד מעור ומשומן בחלק התחתון של הבטן. מעבירים את הרקמה יחד עם כלי הדם שמזינים אותה. מחברים אותם לכלי דם בבית החזה בעזרת מיקרוסקופ. שרירי הבטן נשארים במקומם. כך אפשר לבנות שד מרקמה חיה של הגוף, בלי שתל.

זו אחת האפשרויות לשחזור אחרי כריתת שד. היא דורשת ניתוח מורכב והחלמה בשני אזורים. היא אינה מתאימה לכל אדם, והתוצאה אינה זהה לשד שהיה לפני הכריתה. כדאי להשוות אותה עם האפשרויות האחרות ועם הבחירה ללא שחזור.

מהו מתלה DIEP?

מתלה הוא חלק של רקמה שמועבר עם אספקת הדם שלו. בשם DIEP מתכוונים לענפים קטנים של כלי דם עמוקים בבטן. הענפים עוברים דרך שריר הבטן ומגיעים לעור ולשומן שמעליו. המנתח מפריד אותם בזהירות מהשריר, כדי להשתמש ברקמה בלי לקחת את השריר עצמו.

האזור שממנו לוקחים את הרקמה נמצא בדרך כלל בין הטבור לעצם החיק. כמות העור והשומן, מצב כלי הדם וניתוחים קודמים משפיעים על האפשרות להשתמש בו. רקמה מספקת מבחוץ אינה מבטיחה שכלי הדם שבתוכה מתאימים.

איך מתבצע הניתוח?

1. לפני הניתוח עשויים לבצע מיפוי כלי דם בעזרת CT או MRI. המיפוי עוזר לתכנן אילו כלי דם אפשר לשמר ולהעביר.

2. מבצעים חתך בבטן התחתונה. מפרידים את העור והשומן ואת כלי הדם שנבחרו. עוקבים אחר הענפים שעוברים בשריר, תוך שמירה על השריר ככל האפשר.

3. מעבירים את הרקמה לבית החזה. בעזרת מיקרוסקופ מחברים את כלי הדם לכלי דם באזור השד. קוטרם של חלק מהכלים הוא כ־1–3 מילימטרים. אפשר להשתמש בכלים סמוך לעצם החזה או באזור בית השחי.

4. אחרי שחידשו את זרימת הדם, מעצבים מהרקמה את השד החדש. בשחזור בצד אחד מנסים להתאים אותו לשד השני; בשחזור בשני הצדדים מתכננים את האיזון ביניהם.

5. סוגרים את אזור הבטן. מסירים את עודף העור וממקמים מחדש את הטבור לפי הצורך. לעיתים נדרשת גם התאמה של דופן הבטן. נשארת צלקת נמוכה וארוכה בבטן, וכן צלקות באזור השד.

במקור מתואר ניתוח של כ־4–8 שעות לשד אחד וכ־8–12 שעות לשני שדיים. אלה טווחים כלליים. משך הניתוח תלוי בכלי הדם, בצלקות קודמות, בניתוח הכריתה ובעיצוב הדרוש. הצוות שלך יכול לתת הערכה שמתאימה לתוכנית בפועל.

אילו יתרונות אפשר לשקול?

• שמירה על שריר הבטן. בניגוד למתלה TRAM שכולל שריר, ב־DIEP מעבירים בעיקר עור ושומן עם כלי הדם. הדבר יכול לצמצם חולשה בדופן הבטן, אך אינו מבטל אותה.

• שימוש ברקמה מהגוף. הרקמה יכולה להיות רכה וחמה ולהשתנות עם המשקל והגיל. אין סיכון לקרע של שתל או להתקשות קופסית סביב שתל כאשר לא משתמשים בשתל.

• אפשרות אחרי הקרנות. רקמה שמגיעה עם אספקת דם משלה יכולה להיות מועילה באזור שהושפע מקרינה. גם בה יש סיכונים, ואין הבטחה שהקרנות לא ישנו את התוצאה.

• שינוי במתאר הבטן. הסרת העור והשומן יכולה לשטח את הבטן אצל חלק מהמטופלות. זו אינה הבטחה לתוצאה של ניתוח אסתטי, והאזור דורש החלמה משלו.

הרקמה יכולה להשתלב בגוף לאורך שנים. עם זאת, התחושה בשד עשויה להיות חלשה מאוד או חסרה. ייתכנו גם שינויי צורה או צורך בניתוח נוסף. עדיף לחשוב על שיפור של צורת השד ועל התאמה לחיי היום־יום, בלי לצפות להעתק של השד המקורי.

מה עלול להגביל את האפשרות?

נדרש מספיק עור ושומן בבטן וכלי דם שאפשר להשתמש בהם. מתיחת בטן, שאיבת שומן או ניתוחים קודמים יכולים להשפיע על כך. לפעמים בודקים אזורים אחרים, למשל הירך או העכוז. מצב הבריאות, עישון והיכולת לעבור ניתוח ארוך הם חלק מהשיחה עם הצוות.

לא בכל מרכז מבצעים מיקרוכירורגיה של השד. ייתכן צורך להגיע למרכז בעל ניסיון מתאים. כדאי לשאול על ניסיון הצוות, תוצאותיו, זמינות המעקב ומה קורה אם מתעוררת בעיה אחרי החזרה הביתה. כיסוי ועלויות תלויים במדינה ובהסדר שלך; אין כאן אישור של זכאות למימון.

ההחלמה כוללת את הבטן ואת השד גם יחד. צריך לתכנן עזרה בבית, חופשה מעבודה וטיפול בילדים או באנשים שתלויים בך. הצלקת בבטן עוברת בדרך כלל מצד לצד, גם אם אפשר להסתיר אותה בבגדים.

סיכונים שכדאי להכיר

כמו בכל ניתוח גדול, יכולים להופיע דימום, זיהום, הצטברות נוזלים, בעיות בריפוי וקרישי דם. באזור הבטן עלולים להופיע חולשה, בליטה או בקע, גם כשמשמרים את השריר. ייתכנו כאב, שינוי בתחושה וצלקות בולטות.

סיכון ייחודי הוא פגיעה בזרימת הדם למתלה. היא יכולה לחייב ניתוח דחוף, ולעיתים הרקמה אינה שורדת וצריך להסיר אותה. המקור מצטט כ־5–15 אחוזים לבעיות בזרימה שעשויות לחייב התערבות דחופה. זה אינו שיעור אישי או נתון של מרכז מסוים. כדאי לבקש מהצוות להסביר את הנתונים שלו ואת ההבדל בין חזרה לניתוח לבין אובדן מתלה.

חלק מהשומן עלול לא לקבל מספיק דם ולהפוך לאזור קשה, שנקרא נמק שומן. כל גוש חדש או שינוי צריך להיבדק. גם אי־סימטריה ותוצאה שונה מהציפייה יכולים להוביל לתיקון נוסף.

אשפוז והחלמה בבית

משך האשפוז משתנה בין מרכזים ובין תוכניות טיפול. המקור מתאר בטקסט אחד 3–5 ימים ובסעיף ההחלמה 5–7 ימים. לכן אין לראות באחד הטווחים תאריך שחרור צפוי. בימים הראשונים בודקים לעיתים קרובות את צבע המתלה, חומו וזרימת הדם, לפעמים מדי שעה ב־24–48 השעות הראשונות. אפשר להיעזר במכשיר דופלר.

בבית ייתכנו נקזים בשד ובבטן למשך כשבוע עד שבועיים, לפי כמות הנוזל והוראות הצוות. לפני השחרור חשוב ללמוד איך לרוקן אותם, לתעד את הכמות ולטפל בפצעים. רישום פשוט יכול לעזור גם למי שמסייע לך.

בהתחלה יכולה להיות תחושת מתיחה בבטן. קימה מהמיטה, התכופפות והושטת היד לחפץ גבוה עשויות להיות קשות. לעיתים ממליצים על תנוחה כפופה מעט ועל שינה עם פלג גוף עליון מוגבה. תנוחת השינה, החזייה והגבלות התנועה נקבעות לפי הניתוח שלך.

דוגמה כללית לשלבי ההחלמה

• שבועות 1–2: לרוב צריך עזרה בפעולות יום־יומיות. המקור מתאר הגבלת הרמה של פחות מכ־2.3 קילוגרם, אך יש לפעול לפי ההנחיה האישית.

• שבועות 3–4: העצמאות יכולה לעלות בהדרגה, בעוד שחלק מהגבלות ההרמה נשארות.

• שבועות 5–6: חלק מהמטופלות חוזרות לעבודה שאינה מאומצת. עבודה גופנית או סיבוכים עשויים לחייב זמן נוסף.

• שבועות 8–12: אפשר לדון בחזרה הדרגתית לפעילות מאומצת, רק באישור הצוות.

• חודשים 6–12: הנפיחות, הצלקות והצורה ממשיכות להשתנות. התוצאה אינה סופית אחרי השבועות הראשונים.

כאב בבטן יכול להיות משמעותי יותר מהכאב בשד. הצוות מתאים טיפול בכאב ועוזר להפחית אותו עם ההחלמה. גם מצב הרוח יכול להשתנות: הקלה, עצב, תסכול ועייפות יכולים להופיע יחד. תמיכה של אנשים קרובים ושל הצוות חשובה לצד הטיפול בגוף.

איך נראה המצב לאורך זמן?

רבות חוזרות לפעילות ולספורט אחרי החלמה מלאה. שמירת השריר יכולה לעזור לתפקוד הבטן, אך החזרה למאמץ תלויה בריפוי ובתוכנית האישית. אין הבטחה שלא תהיה חולשה או שלא יידרש טיפול נוסף.

התחושה משתנה מאדם לאדם. חוסר תחושה ממושך שכיח אחרי כריתה. לעיתים יש חזרה חלקית במשך השנים. בחלק מהמרכזים מציעים חיבור של עצב תחושתי בזמן השחזור; זו אפשרות שכדאי לברר, בלי לצפות מראש לתחושה רגילה.

אין צורך במעקב אחר שתל כשאין שתל, אבל עדיין צריך מעקב רפואי. שינויים במשקל, גיל והקרנות יכולים לשנות את התוצאה. לפעמים מוסיפים שומן, מתקנים צלקת או מתאימים את השד השני. בדיקות של רקמת השד שנותרה נמשכות לפי המלצת הצוות האונקולוגי.

חוויות שמופיעות במקור

מלודי מתארת שחזור דו־צדדי שנמשך אצלה כעשר שעות. רייגן מספרת שמבנה הגוף וכמות הרקמה הובילו אותה לבחירה אחרת. לורה מתארת עזרה רבה בשבועיים הראשונים וחזרה הדרגתית לעבודה ולפעילות. פטרישה מספרת על שביעות רצון לאורך שנים. אלה חוויות אישיות מתוך התוכן המקורי, ולא תחזית לתוצאה שלך או נתוני מחקר.

שאלות נפוצות

מה ההבדל בין DIEP ל־TRAM?

ב־TRAM מעבירים גם חלק משריר הבטן או את כולו, לפי השיטה. ב־DIEP מתכננים לשמר את השריר ולהעביר עור, שומן וכלי דם. בשתי האפשרויות חשוב לדון בסיכוני אזור הבטן.

האם השד ירגיש טבעי?

רקמה מהגוף יכולה להיות רכה ולהשתלב בתנועה ובשינויי משקל. אבל מראה, רכות ותחושה בעור הם דברים שונים. חוסר תחושה אחרי הכריתה יכול להישאר גם כאשר השד רך למגע.

האם שחזור DIEP מתאים אחרי כל ניתוח בטן?

לא בהכרח. צריך להעריך את הצלקות, הרקמה וכלי הדם. ניתוח קודם אינו תמיד שולל את האפשרות, אך הוא יכול להגביל אותה.

מה כדאי להביא לפגישת הייעוץ?

מידע על טיפולי הסרטן, ניתוחים קודמים, עישון, תרופות והקרנות מתוכננות. אפשר לשאול על סיכויי ההצלחה במרכז, סיכוני הבטן, משך האשפוז, התחושה, הסיוע בבית והאפשרות לניתוחים נוספים.

תוכן לימודי על בסיס האתר והספר Breast Reconstruction Explained מאת ד״ר מהיאר פומאני (Mahyar Foumani), כירורג פלסטי ומשחזר בהולנד. הנוסח העברי נכתב מחדש לצורך הסבר ברור; הוא אינו בדיקה רפואית אישית ואינו מחליף שיחה עם הצוות המטפל.